×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית מ״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְצַ֞ו אֶת־אֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ (ב) וְאֶת־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ (ג) הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃ (ד) הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִ֒יקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃ (ה) הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃ (ו) וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ (ז) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֙ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ (ח) הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֙אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב׃ (ט) אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃ (י) וַיֹּ֕אמֶר גַּם־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם׃ (יא) וַֽיְמַהֲר֗וּא וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ׃ (יב) וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃ (יג) וַֽיִּקְרְע֖וּב שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃ (יד) {מפטיר} וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃ (טו) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃ (טז) וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּ֤נּוּג עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃ (יז) וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ (יח) {פרשת ויגש} דוַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאׇזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃ (יט) אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥םה אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃ (כ) וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֙נוּ֙ו אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֣יו מֵ֔תז וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃ (כא) וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו׃ (כב) וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת׃ (כג) וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי׃ (כד) וַֽיְהִי֙ח כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ (כה) וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃ (כו) וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃ (כז) וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃ (כח) וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה׃ (כט) וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃ (ל) וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ׃ (לא) {שני} וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה׃ (לב) כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃ (לג) וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו׃ (לד) כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ל=וַֽיְמַהֲר֗וּ בגעיה ימנית
ב ל=וַֽיִּקְרְע֖וּ בגעיה ימנית
ג =ל,ב,ש,ש1,ק3,ו (מלעיל)
• הקלדה=הִנֶּנּ֤וּ (טעות בעקבות BHS)
ד =רמב״ם וכתי״ל (ולפי כתי״ל פרשה סתומה גם בדותן)
• הקלדה=פרשה פתוחה (!) כנראה בטעות
ה =א(ס),ל,ב,ש1,ק3,ו <צֵרי ומקף? כן אבל ״יש לנו״ בסגול שמלה שאחריה מלעיל> ובדפוסים
• ש?=הֲיֶשׁ־לָכֶ֥ם (יש שלוש נקודות ברורות של סגול, אך הנקודה התחתונה זעירא)
ו =א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (ראו בהערה בפסוק הקודם)
ז =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (בטעמים מונח זקף קטן) וכמו כן בדפוסים
• ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת (בטעמים קדמא ואזלא), כנראה בטעות בעקבות הפסוק הדומה לו (מב,לח).
• הערת ברויאר
ח =ל-מ,ב,ק3?,ו (בגעיה) וברויאר תיקן על פי ל-מ.
• ל,ל1?,ש,ש1=וַיְהִי֙ (אין געיה)
E/ע
הערותNotes
(ג) וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב.
עֻבְדָא הֲוָה בְּחַד דְּרוֹמָא דַּהֲוַת תַּמָּן חַד פֻּנְדָּק דַּהֲוָה קָאִים וְלָבִישׁ זוּגוֹי בְּלֵילְיָא, וַהֲוָה אָמַר לוֹ לְמַאן דַּהֲוָה תַּמָּן פּוּקוּ דְּלִוְיָתָא אֲנָא עָבִיד לְכוֹן וַהֲווּ נָפְקִין וְלִסְטַיָּא קָדְמִין לְהוֹן וּמְקַפְּחִין לְהוֹן וּפַלְגוּן עִמֵּיהּ חַד זְמַן אִתְקַבַּל תַּמָּן רַבִּי מֵאִיר וְקָם וְלָבִישׁ זוּגוֹי וְאָמַר לֵיהּ קוּם דְּלִוְיָתָא אֲנָא עָבִיד לָךְ אָמַר לֵיהּ, אִית לִי אָח וַאֲנָא יָתִיב וּמַסְכֵי לֵיהּ אָמַר לֵיהּ, אָן הוּא אָמַר לֵיהּ, בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא אָמַר לֵיהּ, וּמַה שְּׁמֵיהּ וַאֲנָא אָזִיל וְקָרֵי לֵיהּ אָמַר לֵיהּ, כִּי טוֹב כָּל הַהוּא לֵילְיָא אָזַל הַהוּא פּוּנְדָּק וְצָוַח עַל פַּיִל דִּכְנִשְׁתָּא כִּי טוֹב כִּי טוֹב וְלֹא הָיָה בַּר נָשׁ עָנִי לֵיהּ לְצַפְרָא קָם רַבִּי מֵאִיר וְשָׁרֵי חֲמָרֵהּ לְמֵיזַל אָמַר לֵיהּ הַהוּא פּוּנְדְקָא, אָן הוּא אָחוּךְ דְּאַמְרֵת לִי אָמַר לֵיהּ, הָא אָתִי דִּכְתִיב (בראשית א׳:ד׳) ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב״.
(ד-ו) הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ – כְּאֵיךְ דְאַתְּ אַמְרֵת (יהושע ג׳:ד׳) ״רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה״ אָמַר: אִם יִתְרַחֲקוּן מִן הָעִיר אֲפִלּוּ מִיל אֶחָד אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְהַחֲזִירָן. קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים. בְּעוֹד שֶׁאֵימַת כְּרָךְ עֲלֵיהֶם. וְהִשַּׂגְתָּם בְּשִׁי״ן כְּתִיב שַׁגֵּשׁ אוֹתָן בִּדְבָרִים אֶחָד רַךְ וְאֶחָד קָשֶׁה לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה, זֶה קָשֶׁה, הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ, הֲרֵי רַךְ. וְכֵן עָשָׂה, וַיַשִּׂגֵם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, שִׁגֵּשׁ אוֹתָן בִּדְבָרִים. (ח) הֵן כֶּסֶף – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַלִּים וַחֲמוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה. {א} הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ קַל וָחֹמֶר [וְ]⁠אֵיךְ נִגְנֹב {ב} (שמות ו׳:י״ב) ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי״ קַל וָחֹמֶר ״וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה״, {ג} ״הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה׳⁠ ⁠״, ״וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי״, {ד} (במדבר י״ב:י״ד) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים״, קַל וָחֹמֶר לַשְּׁכִינָה {ה} ״כִּי אֶת רַגְלַיִם רָצְתָּה וַיַּלְאוּךָ״, קַל וָחֹמֶר ״[וְ]⁠אֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים״, {ו} (שם) ״וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ״, ״וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן״, {ז} (שמואל א כ״ג:ג׳) ״הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים״, קַל וָחֹמֶר ״[וְ]⁠אַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה״, {ח} ״הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָם״, קַל וָחֹמֶר ״אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא״, {ט} (אסתר ט׳:י״ב) ״בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד״, קַל וָחֹמֶר ״בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ״. (י) וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא – עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְצְאוּ בִּגְנֵבָה אֵין כֻּלָּם בַּסִּירָה אָנֹכִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד. (יב) וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה – שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא מֻנָּח.
וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן – כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא אָמְרוּ לוֹ הָא גַּנָּבָא בַּר גְנַבְתָּא אָמַר לָהֶן, יֵשׁ כָּאן שָׂעִיר, יֵשׁ כָּאן אַחִים מוֹכְרִים אֲחִיהֶם.
(יג) וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם – מְנַשֶּׁה גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ וְכוּ׳ (כְּדִלְעֵיל).
וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ – כָּל אֶחָד נָסִיב טְעוּנֵיהּ בְּחַד יָדָא וְטָעַן עַל חֲמָרֵיהּ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה. מֶטְרַפּוֹלִין הָיְתָה וְאַתְּ אַמְרֵת הָעִירָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא כְּעִיר שֶׁל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם.
(יד) וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם – לָמוּד הָיָה לָצֵאת בְּכָל יוֹם לַבִּימָה לָדוּן, וְאוֹתוֹ יוֹם לֹא הָלַךְ, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת אֶחָיו מִפְּנֵי מִצְרִיִּים.
וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה – לְקַיֵּם הַחֲלוֹם, (בראשית ל״ז:ט׳) ״וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי״.
(טז) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי – בַּכֶּסֶף הָרִאשׁוֹן (וּ)⁠מַה נְּדַבֵּר, בַּכֶּסֶף הַשֵּׁנִי וּמַה נִּצְטַדָּק, בַּגָּבִיעַ. דָּבָר אַחֵר: מַה נֹּאמַר בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר. מַה נְּדַבֵּר, בְּבִלְהָה וּמַה נִּצְטַדָּק, (בַּגָּבִיעַ) [בְּבִנְיָמִין]. מַה נֹּאמַר, שֶׁחָטָאנוּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָטָאנוּ. הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ. מָצָא בַּעַל הַשְּׁטָר לִגְבּוֹת חוֹבוֹ אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּזֶה שֶׁהוּא מְמַצֶּה אֶת הֶחָבִית וּמַעֲמִידָהּ עַל שְׁמָרֶיהָ.
נִּצְטַדָּק הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי – (כָּתוּב בְּרֶמֶז פ).
(יז-יח) וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִי – נִעֵר פּוּרְפִּירָא שֶׁלּוֹ וְאָמַר חָלִילָה לִי מֵעֲשׂוֹת זֹאת.
אָמַר לָהֶם יוֹסֵף, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁד אֶתְכֶם, אֶלָּא הַנַּעַר הַזֶּה חָשׁוּד שֶׁגְּנָבוֹ כְּדֵי לִקְסוֹם עַל אָחִיו הֵיכָן הָלַךְ.
הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָפְכוּ כָּל הַשְּׁבָטִים פְּנֵיהֶם מִמֶּנּוּ, וּמִי עָמַד כְּנֶגְדּוֹ, הָעָרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה.
אָמַר שְׁלָמָא דְּכֻלָּא נְטוֹפָא וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מֵשִׁיבָה (תהלים קי״ט:קס״ה) ״שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ״ וְגוֹ׳.
(יח)
פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ
״אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ״ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, בְּרַח מִן שָׁלֹשׁ וְהִדָּבֵק בְּשָׁלֹשׁ, בְּרַח מִן הַפִּקְדוֹנוֹת וּמִן הַמֵּאוּנִים וּמִלַּעֲשׂוֹת עֲרֵבוּת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְהִדָּבֵק בַּחֲלִיצָה, וּבְהֶתֵּר נְדָרִים וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, לֵית שְׁמֵהּ פִּקָּדוֹן אֶלָּא פּוּק דֵּין.
דָבָר אַחֵר, (שם) ״בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ״, זֶה יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ״. ״נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ״ ״אִם לֹא הֲבִאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים״. (משלי שם) ״עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל [לֵךְ] הִתְרַפֵּס״, בַּעֲפַר רַגְלָיו״ (שם) ״וּרְהַב רֵעֶךָ״, וְהַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה.
״כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ״, זֶה יְהוּדָה וְיוֹסֵף שֶׁנִּתְוַעֲדוּ יַחְדָּו. (שם) ״עָבְרוּ יַחְדָּו״, זֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה וְזֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה. ״הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ״ (בראשית מ״ג:ל״ג) ״וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״. (תהלים שם) ״נִבְהֲלוּ נֶחְפְּזוּ״, ״וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ״ וְגוֹ׳. ״רְעָדָה אֲחָזַתָם״, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, אָמְרוּ, מְלָכִים מִדַּיְנִים זֶה עִם זֶה, מַאי אִכְפַּת לָנוּ. וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה.
״אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ״ (איוב מ״א:ח׳), זֶה יְהוּדָה וְיוֹסֵף ״וְרוּחַ לֹא יָבֹא בֵינֵיהֶם״, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, אָמְרוּ, הַמְּלָכִים וְגוֹ׳.
״תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף״ (משלי כ״ה:י״א), תִּרְגֵּם עֲקִילָס הַגֵּר חִזּוּרִין [דִּדְהַב] בְּגוֹ דִּסְקְרִין [דִּכְסַף] (שם) ״דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו״ מָה הָאוֹפַן מַרְאֶה פָּנִים בְּכָל צַד כָּךְ הָיוּ דְּבָרָיו שֶׁל יְהוּדָה נִרְאִין לְכָל צַד בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר עִם יוֹסֵף.
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה – ״מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ (תבונות) [תְּבוּנָה] יִדְלֶנָּה״, מָשָׁל לְבוֹר שֶׁהָיוּ מֵימֶיהָ יָפִין וַעֲמֻקִּין וְלֹא הָיָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת הֵימֶנָּה. בָּא אֶחָד וְקָשַׁר חֶבֶל בְּחֶבֶל וְנִימָא בְּנִימָא וְדָלָה וְשָׁתָה הֵימֶנָּהּ. הִתְחִילוּ הַכֹּל דּוֹלִין וְשׁוֹתִין הֵימֶנָּהּ. כָּךְ לֹא זָז יְהוּדָה מֵשִׁיב דָּבָר לְיוֹסֵף עַד שֶׁעָמַד עַל לִבּוֹ.
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה(עמוס ט׳:י״ג) ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקּוֹצֵר״ [חוֹרֵשׁ] זֶה יְהוּדָה (הושע י׳:י״א) ״אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה״, ״בַּקֹצֵר״, זֶה יוֹסֵף, (בראשית ל״ז:ז׳) ״וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים״ ״וְדֹרֵךְ עֲנָבִים״, זֶה יְהוּדָה, (זכריה ט׳:י״ג) ״כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה״. ״בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע״, זֶה יוֹסֵף, שֶׁמָּשַׁךְ זַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְהוֹרִידָן לְמִצְרָיִם. (שם) ״וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס״, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים אָמְרוּ מְלָכִים וְכוּ׳.
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה(קהלת ז׳:י״ט) ״הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁתָּפַס יוֹסֵף אֶת בִּנְיָמִין אָמַר לוֹ יְהוּדָה בִּנְיָמִין אַתָּה תָּפוּס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּבֵית אַבָּא מִיָּד כָּעַס יְהוּדָה וְשָׁאַג בְּקוֹל רָם וְהָלַךְ קוֹלוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַד שֶׁשָּׁמַע חוּשִׁים בֶּן דָּן וְקָפַץ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן וְשָׁאֲגוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד וּבִקְּשׁוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם לְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶם. אָמַר אִיּוֹב, ״שַׁאֲגַת אַרְיֵה״, זֶה יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ט:ט׳) ״גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה״. (איוב שם) ״וְקוֹל [שָׁחַל]״, זֶה חוּשִׁים בֶּן דָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:כ״ב) ״וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה״. ״וְשִׁנֵּי כְּפִירִים נִתָּעוּ״, אֵלּוּ גִּבּוֹרֵי יוֹסֵף. וְכֵיוָן שֶׁצָּעַק יְהוּדָה נָשְׁרוּ שִׁנֵּיהֶם שֶׁל כֻּלָּם. אָמַר רַבִּי לֵוִי, אַף אֶחָיו כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יְהוּדָה כֹּעֵס אַף [הֵם] נִתְמַלְּאוּ חֵמָה וּבָעֲטוּ בָּאָרֶץ וְעָשׂוּ אוֹתָהּ תְּלָמִים תְּלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ד׳:י״א) ״לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא״ וְגוֹ׳. ״לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף״, זֶה יְהוּדָה שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל בִּנְיָמִין, אָמַר: שֶׁמָּא יִמְחֹל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבָּא ״טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף״. (איוב שם) ״וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ״, אֵלּוּ אֶחָיו שֶׁנִּתְמַלְּאוּ חֵמָה עַל יוֹסֵף. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף סִימָנִין שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהוּא כּוֹעֵס מִיַּד נִזְדַּעְזַע וְאָמַר: אוֹי לִי שֶׁמָּא יַהַרְגֵנִי. וּמַהוּ סִימָנִין שֶׁל יְהוּדָה, עֵינוֹ שֶׁל יָמִין זוֹלֶגֶת דָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, חֲמִשָּׁה לְבוּשִׁים הָיָה לָבוּשׁ וְנִימָא הָיְתָה לוֹ בְּלִבּוֹ וְכֵיוָן שֶׁהָיָה כּוֹעֵס הָיְתָה קוֹרַעַת כֻּלָּן וְיוֹצֵא⁠[ת]. מֶה עָשָׂה יוֹסֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עָלָיו בָּעַט בּוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת. אָמַר יְהוּדָה גַּם זֶה גִּבּוֹר כְּמוֹתֵנוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָחַז יְהוּדָה הַחֶרֶב וּבִקֵּשׁ לְשָׁלְפָהּ וְאֵינָהּ נִשְׁלֶפֶת. אָמַר בְּוַדַּאי יְרֵא שָׁמַיִם הוּא זֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ז׳:י״ט) ״הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם״, זֶה יוֹסֵף. ״מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים״, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת אֶחָיו.
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַגָּשָׁה לְמִלְחָמָה כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ״וַיִּגַּשׁ יוֹאַב וְהָעָם אֲשֶׁר (אִתּוֹ) [עִמוֹ] לַמִּלְחָמָה״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: הַגָּשָׁה לְפִיּוּס כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (יהושע י״ד:ו׳) ״וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְפַיְּסוֹ״, וְרַבָּנָן אָמְרֵי, הַגָּשָׁה לִתְפִלָּה (מלכים א י״ח:ל״ו) ״וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ״, רַבִּי אֶלְעָזָר פָּשַׁט לְהוֹן אִם לְמִלְחָמָה, אֲנִי בָּא, אִם לְפִיּוּס, אֲנִי בָּא, וְאִם לִתְפִלָּה, אֲנִי בָּא.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין וַיִּגַּשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ל׳:כ״א) ״וַיִּגַּשׁ(וּ) וְגוֹ׳ וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין וַיִּגַּשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן תַּנְחוּמִין שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֵין וַיִּגַּשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח׳:י״ד) ״וַיַּגֵּשׁ אֵת פַּר הַחַטָּאת״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין וַיִּגַּשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן נְזִיפָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״גֶּשׁ הָלְאָה״. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין וַיִּגַּשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן מִשְׁמוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ז:כ״א) ״גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי״.
וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי – בִּי וְלֹא בּוֹ אִם לְמִלְחָמָא אֲנָא טָב וְאִם לְשַׁמָּשָׁא אֲנָא טָב וְאִם לְמִפְצַע קִיסִין אֲנָא טָב.
דָּבָר אַחֵר: בִּי אֲדֹנִי – בַּיָּא אַתְּ מַעֲבִיר עָלֵינוּ אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לָנוּ (בראשית מ״ד:כ״א) ״הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו״ זוֹ הִיא שִׂימַת עַיִן, זוֹ הִיא סְמִיּוּת עַיִן בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּתִיב ״(וְ)⁠אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ״, וְזֶה יֵשׁ לוֹ לְשַׁלֵּם.
יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר – יִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֶיךָ, זְקֵנָתוֹ שֶׁל זֶה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה הוּא וְכָל בֵּיתוֹ בִּנְגָעִים. הִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִלְקֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּצָרַעַת. אִמּוֹ שֶׁל זֶה לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל אַבָּא, (בראשית ל״א:ל״ב) ״עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה״, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תָּחוּל בְּךָ קְלָלָה אַחַת וְאוֹתוֹ הָאִישׁ מֵת. שְׁנַיִם מִמֶּנּוּ נִכְנְסוּ לִכְרָךְ גָּדוֹל וְהֶחֱרִיבוּהָ בַּעֲבוּר נְקֵבָה אַחַת, וְכָאן בִּשְׁבִיל זָכָר, עַל חִבַּת עַיִן בָּא עַל אַכְסַנְיָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י״ב) ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר – דָּבָר אֲנִי מוֹצִיא מִפִּי וּמַכְנִיס דֶּבֶר בְּנֹא בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יְהוּדָה מַעֲלֶה חֵמָה הָיָה מַכְנִיס עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל לְתוֹךְ פִּיו וּמוֹצִיאָן אָבָק.
כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה – מַה פַּרְעֹה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אַף אַתָּה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם, וּמַה פַּרְעֹה לָהוּט אַחַר זְכָרִים אַף אַתָּה לָהוּט אַחַר זְכָרִים, וּמַה פַּרְעֹה מֶלֶךְ וְאַתְּ שֵׁנִי לוֹ, אַף אַבָּא מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַאֲנִי שֵׁנִי לוֹ. וְאִם אֲנִי שׁוֹלֵף חַרְבִּי מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל וּבְפַרְעֹה אֲנִי מְסַיֵּם. אִלּוּ אָמַר מִפַּרְעֹה אֲנִי מַתְחִיל וּבְךָ אֲנִי מְסַיֵּם הָיָה מַנִּיחוֹ כֵּיוָן שֶׁאָמַר מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל רָמַז לִמְנַשֶּׁה וְרָפַשׁ חַד רְפַשׁ וְזָעַת כָּל הַפְּלָטִין אָמַר: דֵּין רְפַשׁ מִדְּבֵית אַבָּא כֵּיוָן דְּחָמָא כֵּן שָׁרֵי מִשְׁתָּעֵי רְכִיכִין אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו.
דָּבָר אַחֵר: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה – נִכְנְסוּ לְתוֹכָחוֹת. אָמַר יְהוּדָה לְנַפְתָּלִי, קְפֹץ וּרְאֵה כַּמָּה שְׁוָקִים יֵשׁ בְּמִצְרַיִם. קָפַץ וְרָאָה וְאָמַר: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁוָקִים. אָמַר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד יַחֲרִיב שֶׁלּוֹ וַאֲנִי אַחֲרִיב שְׁלֹשָׁה. אָמַר לוֹ יוֹסֵף מִצְרַיִם לֹא כִּשְׁכֶם, אִם תַחֲרִיב מִצְרַיִם תַּחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם, דִּכְתִיב (בראשית י״ג:י׳) ״כְּגַן ה׳ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״. כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. אִם אֶשְׁלֹף חַרְבִּי אֶהֱרֹג אֶת כָּל מִצְרַיִם. אָמַר יוֹסֵף, אִם אַתָּה מוֹצִיאָהּ אֶכְרֹךְ אוֹתָהּ עַל צַוָּארְךָ. אָמַר לוֹ יְהוּדָה, אֲנִי פּוֹתֵחַ פִּי וּבוֹלַעֲךָ, אָמַר לוֹ יוֹסֵף, אִם תִּפְתַּח אֶת פִּיךָ אֲנִי סוֹתְמוֹ בְּאֶבֶן. אָמַר לוֹ, אִם אֵלֵךְ אֶל אָבִי מָה אֹמַר לוֹ, אֱמֹר לוֹ, הָלַךְ הַחֶבֶל אַחַר הַדְּלִי הִתְחִיל יְהוּדָה כּוֹעֵס, שֶׁלֹּא הֵבִין הַחִידָה. שִׁגֵּר יוֹסֵף לְפַרְעֹה שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גְּבָרִים. אָמַר בִּשְׁבוּעָה שֶׁבְּשֶׁקֶר דָּן אוֹתָנוּ. אָמַר לוֹ יוֹסֵף, שֶׁקֶר לְשִׁקְרֵי בְּשֶׁקֶר הֶעֱלִיתֶם לַאֲחִיכֶם בַּבּוֹר. אָמַר לֵיהּ יְהוּדָה, נוּר דִּשְׁכֶם דָּלִיק בְּלִבִּי אָמַר נוּר דְּתָמָר כַּלָּתָךְ אֲנָן מְנַהֲרִין. אָמַר לוֹ, תִּגְרֹם שֶׁאֶצְבַּע שׁוּקֵי מִצְרַיִם בְּדָם. אָמַר לָהֶם, נְהוּגִים אַתֶּם בַּדָּבָר, שֶׁצְּבַעְתֶּם הַכְּתֹנֶת בְּדָם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁרָצָה לְהַחֲרִיב מִצְרַיִם נִתְוַדַּע לְאֶחָיו. בִּקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ, בָּא מַלְאָךְ וּפִזְּרָן בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת. צָוַח יְהוּדָה קוֹל אֶחָד וְנָפְלוּ כָּל שָׂרֵי מִצְרַיִם וְהִפִּילוּ הַחַיּוֹת וְיוֹסֵף נָפַל מִן הַסַּפְסָל וְנָפְלוּ שִׁנֵּיהֶם שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גִּבּוֹרִים וְהָפְכוּ פְּנֵיהֶם וְלֹא חָזְרוּ עַד יוֹם מוֹתָן. אַף פַּרְעֹה נָפַל מִכִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה״.
(יט)
רמז קנא
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר – תֵּדַע שֶׁבַּעֲלִילָה אַתָּה בָּא עָלֵינוּ, כַּמָּה מְדִינוֹת יָרְדוּ לְכָאן לִקַּח אֹכֶל, כְּלוּם שָׁאַלְתָּ לָהֶם כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַלְתָּ לָנוּ, שֶׁמָּא בִּתְּךָ הָיִינוּ מְבַקְּשִׁים, אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ.
(כ) וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי וְגוֹ׳ – אֶפְשָׁר אָדָם כִּיהוּדָה מְדַבֵּר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָּרוּר לוֹ וְאָחִיו מֵת אֶלָּא כָּךְ אָמַר יְהוּדָה, אִם אֲנִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא חַי הוּא אוֹמֵר לִי הֲבִיאֵהוּ אֵלַי כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר עַל בִּנְיָמִין, לְפִיכָךְ אָמַר וְאָחִיו מֵת.
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה קוֹרֵא מְדַבֵּר יְהוּדָה לְיוֹסֵף עַד (בראשית מ״ה:א׳) ״וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק״. הָיָה בָּהֶן פִּיּוּס לְיוֹסֵף, פִּיּוּס לְבִנְיָמִין, פִּיּוּס לְאֶחָיו. פִּיּוּס לְיוֹסֵף, רְאוּ הֵיאַךְ נָתַן נַפְשׁוֹ עַל בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. פִּיּוּס לְאֶחָיו, רְאוּ הֵיאַךְ נָתַן נַפְשׁוֹ עַל אֶחָיו. פִּיּוּס לְבִנְיָמִין, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתִּי נַפְשִׁי עַל אָחִיךָ כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן עָלֶיךָ.
(כז) וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ – עֲשָׂרָה פְּעָמִים אָמְרוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לְיוֹסֵף עַבְדְּךָ אָבִינוּ, וְשָׁמַע יוֹסֵף אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְשָׁתַק, וּשְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה, לְפִיכָךְ נִתְקַצְּרוּ מִשְּׁנֵי חַיָּיו עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו״. (כט-לד) וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה – אָמַר לוֹ, בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהָיָה בִּנְיָמִין אֶצְלִי הָיְתָה דַּעְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת עָלַי, וְעַכְשָׁו דּוֹמֶה לִי כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן לְקַחְתֶּם בְּיוֹם אֶחָד. וּלְמָה יַעֲקֹב דּוֹמֶה, לְנֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה פִּיּוֹת, כֵּיוָן שֶׁכָּבְתָה אַחֲרוֹנָה כָּבוּ כֻּלָּן. וְקָרָהוּ אָסוֹן. אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל זַרְעָהּ שֶׁל רָחֵל, הִיא מֵתָה בַּדֶּרֶךְ, וְאָחִיו מֵת בַּדֶּרֶךְ, וְעַכְשָׁו הוֹלֵךְ הוּא בַּדֶּרֶךְ, מִיָּד יָמוּת, וְאַף אֲנִי מֵת בַּאֲנָחָה אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ יוֹסֵף, יְהוּדָה לָמָּה אַתָּה דַּבְּרָן וַהֲלֹא יֵשׁ בְּאָחֶיךָ גְּדוֹלִים מִמְּךָ. אָמַר לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם חוּץ לְזִיקָא הֵן עוֹמְדִין וַאֲנִי מֵעַי קוֹמְטִים עָלַי כְּחֶבֶל. אָמַר לוֹ, לָמָּה, אָמַר לוֹ, שֶׁאֲנִי עָרֵב לוֹ. אָמַר לוֹ, אִם בְּכֶסֶף אִם בְּזָהָב אֲנִי נוֹתֵן לְךָ. אָמַר לוֹ, לֹא בְּכֶסֶף וְלֹא בְּזָהָב אֶלָּא כָּךְ אָמַרְתִּי לְאַבָּא אֶהְיֶה בְּנִדּוּי בָּעוֹלָם הַזֶה וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרָא יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְגוֹ׳.
אָמַר לוֹ, לָמָּה אַתָּה מְבַקֵשׁ בִּנְיָמִין, אִם לִגְדֻלָּה אֲנִי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אִם לִגְבוּרָה אֲנִי גִּבּוֹר מִמֶּנּוּ, מוּטָב שֶׁאֶהְיֶה עֶבֶד תַּחְתָּיו וְאַל אֶרְאֶה בְּצַעֲרוֹ שֶׁל אַבָּא.
אָמַר לָהֶם יוֹסֵף, אֵינִי רוֹצֶה לֵידַע אֶלָּא לְבִנְיָמִין זֶה מִי נָתַן לוֹ עֵצָה לִגְנֹב, שֶׁמָּא אַתֶּם נְתַתֶּם לוֹ עֵצָה. אָמַר בִּנְיָמִין, לֹא הֵן נָתְנוּ עֵצָה, וְלֹא נָגַעְתִּי בַּגָּבִיעַ. אָמַר לוֹ, הִשָּׁבַע לִי, נִשְׁבַּע לוֹ בִּפְרִישָׁתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אָחִי מִמֶּנִּי לֹא נָגַעְתִּי בּוֹ וְלֹא בִּשְׁלֹחַ חִצִּים שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ בּוֹ, וְלֹא בְּהֶפְשֵׁט שֶׁהִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ, וְלֹא בְּהַשְׁלָכַת הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ, וְלֹא בַּמְּכִירָה שֶׁמְּכָרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלֹא בִּטְבִילָה שֶׁטָּבְלוּ כֻּתָּנְתּוֹ בְּדָם אָמַר: מִי מוֹדִיעַ שֶׁאַתְּ נִשְׁבַּע עַל אָחִיךָ בֶּאֱמֶת. אָמַר לוֹ, בַּשֵּׁמוֹת שֶׁל בָּנַי אַתָּה יָכוֹל לֵידַע כַּמָּה אֲנִי מְחַבְּבוֹ, שֶׁהוֹצֵאתִי שְׁמוֹתָן עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמַר לוֹ, וּמַה שְּׁמוֹתָן. אָמַר לוֹ, בֶּלַע וּבֶכֶר וְגוֹ׳ ״מוּפִּים״, לָמַדְתִּי מִפִּיו תּוֹרָה שֶׁלָּמַד מֵאָבִיו ״חֻפִּים״, שֶׁנִּתְחַפָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָלַכְתִּי יָחֵף וּמִתְאַבֵּל עָלָיו, ״וָאָרְדְּ״ (בראשית ל״ז:ל״ה) ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה״. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תּוֹרִיד אָבִי בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה, שֶׁכֵּן יְהוּדָה אוֹמֵר ״כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי״ וְגוֹ׳. כֵּיוָן שֶׁהִגִּידוּ לוֹ צַעֲרוֹ שֶׁל אָבִיו, מִיָּד וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק.
מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144